תסמונת הגמילה מסמים בילוד - חוזר משרד הבריאות

בטח, הנה הטקסט בפורמט וויקי, מוכן להעתקה והדבקה:

- תסמונת גמילה מסמים ביילוד**

- כללי:** תינוקות הנולדים לאמהות המכורות לסמים, סובלים, לעתים קרובות לאחר הלידה מתסמונת גמילה. בישראל הסם העיקרי הגורם להתמכרות העובר ולתופעות גמילה הוא חומר נרקוטי בשם הרואין או ה"קוק פרסי" בלשון הרחוב. חומר נרקוטי נוסף, שכיח שגורם לתסמונת גמילה הוא המתדון (אדולן) שמסופק לאמהות כתחליף להרואין בתחנות הגמילה או שנמכר בשוק השחור.

- אבחון:**
אבחנת תסמונת הגמילה מאופיאטים: תינוק יוגדר כבר- סיכון לחלות בתסמונת גמילה על בסיס סיפור אנמנסטי מתאים.
במקרים אלה נדרשת ערנות לתופעות הקליניות האופייניות ולבצע בדיקת שתן לנוכחות חומרים נרקוטיים.
אנמנזה: מידע על יולדת מכורה לסמים מגיע לבי"ח בדרך כלל משירותי הרווחה. ברוב המקרים מוסרת האם מידע על סוג הסם ומועד נטילתו.
ניטור התופעות הקליניות: תסמונת הגמילה מאופיינת בהפרעות במערכת העצבים מערכת העיכול ומערכת הנשימה. המדד ע"ש פינגן מאפשר ניטור במותי של חומרת התסמונת על פי התופעות הקליניות ומסייע בקבלת החלטות טיפוליות. יש להתחיל את הניטור תוך שעתיים מהלידה ולהמשיך בו כל שלוש עד ארבע שעות עד לשחרור התינוק מביה"ח.
בדיקת שתן לגילוי חמרים גרקוטיים בילוד בר-סיכון: בכל מקרה של חשד (אנמנסטי או קליני) יש לבצע לתינוק, מוקדם בבל האפשר בדיקות שתן לגילוי הרואין ואדולן. מדובר במבחן איכותי ספציפי פשוט ומהיר שמבוסס על שיטה אימונולוגית. לצורך הבדיקה נדרשות 4 טיפות שתן והתשובה מתקבלת לאחר 5 דקות. בדיקת שתן שלילית לילוד איננה שוללת את החשפותו לחומרים נרקוטיים ואת האפשרות להופעת תסמונת גמילה.
הופעת התסמונת: בדרך כלל התסמונת תופיע תוך 72-48 שעות מהלידה. לאחר שימוש במטדון הסימנים יכולים להופיע עד שבועיים אחרי הלידה.
הטיפול בתיסמונת הגמילה: ראה נספח מס' 2.
שלילת מצבים רפואיים אחרים: כדי לשלול מצבים רפואיים בעלי תסמונת קלינית דומה מומלץ לבצע את הבדיקות הבאות: רמת סוכר, סידן בדם, ספירת דם ותרבית דם ובדיקת אולטרא סאונד על שמע לשלילת דימום מוחי.
אבחון מחלות זיהומיות אצל האם: אמהות מבורות לסמים הן בסיכון גבוהה לחלות במחלות זיהומיות המעוברות בהזרקה ובמגע מיני, באחריות רופא נשים לבצע לאם את בדיקות הדם הבאות: HCsAg, HBsAg, HIV, VDRL. במידה ובדיקות אלה לא בוצעו לפני הלידה יש לבצען באופן דחוף מיד עם קבלת האם לבית החולים.
משך אשפוז הילוד בבית החולים: במקרים בהם נמצאה בדיקת שתן חיובית ללא עדות קלינית לתסמונת גמילה יש לאשפז לשם מעקב. במקרה שהאם נטלה הרואין, יאושפז הילוד לשבוע מעקב. במקרה שהאם נטלה אדולן (מתדון) יאושפז הילוד לשבועיים מעקב. במקרים בהם בדיקת השתן שלילית והתינוק לא פיתח תסמונת גמילה, יש להשאיר אותו בהשגחה בבית חולים מספר ימים. במידה והתינוק סבל מתסמונת גמילה ניתן לשחררו רק לאחר גמר הטיפול (שמרני או תרופתי) בתנאי שהיה ללא תופעות גמילה (ציון פינגן בין 0 ל-1) וללא טיפול במשך מספר ימים.
הודעה לפקיד הסעד: ילוד שסובל מתסמונת גמילה נחשב ל "קטין נזקק" לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) תש"ך 1960 סעיף (7) 4. מיד עם אבחון תסמונת גמילה בילוד או קבלת מידע על אם צורכת סמים, יש להודיע על כך לפקיד הסעד באמצעות העובדת הסוציאלית של המחלקה. שחרור התינוק יתבצע רק לאחר קבלת החלטת פקיד הסעד שיקבע לאיזה מסגרת ישוחרר התינוק.
אמצעי זהירות למניעת מוות עריסה: "מוות עריסה" שכיח יותר אצל ילודים שאמם נטלה סמים בזמן ההריון (או שנחשפו לסמים בחיים העובריים). בזמן הדרכת האם או האדם המיועד לטפל בתינוק יש להדגיש את הצורך בהקפדה על אמצעי זהירות מקובלים למניעת "מוות עריסה": השכבת התינוק רק על הגב או על הצד ולא על הבטן; מניעת חימום יתר של החדר; הקפדה על סביבה נקייה מעשן סיגריות. יש להפנות ילודים אלה למרפאה לתינוקות בסיכון מוגבר ל"מוות עריסה" לצורך הערכת הצורך בניטור ביתי.
שחרור הילוד: שחרור הילוד מבית החולים יתואם עם גורמי הרווחה והבריאות בקהילה. הרופא במחלקת הילודים יצור קשר עם הגורמים הרפואיים בקהילה (צוות התחנה לבריאות המשפחה והרופא המטפל) יפרט את הצרכים המיוחדים של התינוק וידגיש את החשיבות של מעקב רפואי וסיעודי. כל תינוק עם תסמונת גמילה יופנה למעקב והערכה נוירו - התפתחותית במרכז להתפתחות הילד באזור מגוריו.